סקירת הפוטנציאל המיני המלא שלך, חלק 1/24: איך המיניות עובדת




סקירת הפוטנציאל המיני המלא שלך כגבר, נסיעת רכבת בת 24 תחנות. גברים רבים חשים משיכות תוך-מגדריות, ותוהים לגבי היכולות שלהם בנוגע למשיכות למין השני. בסדרה זו, נחקור עמוקות את התחושות האלה, בנסיעתנו מתחנה לתחנה. חלק 1: איך המיניות עובדת.
אני פסיכיאטר חילוני, הומו לשעבר. תן לי להסביר. מישהו כתב לי:
"כשאני מבחין בבחור, קשה לא להתחיל לפנטז - בעיקר בקיץ."

נדמה שאתה יורד על עצמך יתר על המידה. הדרך לעצור משיכות תוך-מגדריות לא רצויות היא לא לנסות לחמוק מהרגשות האלה, אלא להבין אותם בדיוק כשהם עולים במחשבה.
אחרי שאתה מעכל את הנרטיב בסדרה הזאת ומשקיע בו קצת מחשבה, ואחרי כמה תרגילים טיפוליים שנציע, תוכל להבין באופן יותר מדויק אילו מסרים התת-מודע שלך מקרין. והנה אתה, אומר לתת-מודע שלך לשתוק!
כמה תמים אתה.
תשמח בכך שהגוף שלך משדר לך מסרים - אמנם מסרים מוצפנים, אבל מסרים שלמרות זאת חיוניים לך כאדם בריא. חבק את הרגשות והרצונות ההומוסקסואליים שלך, אני אומר.
אוי ואבוי, עשיתי את זה! אמרתי:
"חבק את מה שאתה שונא", "חבק את מה שאתה רוצה למגר", "חבק את מה שאתה רוצה שיוסר ממך", "חבק את האתה הרע", "חבק את מה שנהיית".
כן, הולכים להרוג אותי. אני אומר "חבק את הגיי שבך" במקום "תתפלל שזה יעבור". בטח אני מוביל אותם לבאר שחת של דרך הגיי.
בבקשה אל תהרוג אותי. תן לי לסיים את הפרק הראשון הזה לפני שאתה קופץ למסקנות.
הייתה לך התחלה גרועה בחיים, לא גרועה בדרכים רבות אלא גרועה מבחינת חיבור והזדהות - שלא הצלחת ליצור חיבור והזדהות שלמה ומשביעת רצון עם אביך או דמות אבהית אחרת, ולכל מה שהוא מסמל. החמצת. התובנה הזאת מהווה את לב ליבה של כל סוג של טיפול יציאה מההומוסקסואליות.
כפי שמחקר התאומים הזהים האוסטרלי בשנת 2000 (של ניל ווייטהד) הוכיח ללא צל של ספק, למרות ההשפעות של הגנים, ההורמונים והרחם בו נוצרת, אתה עשוי לפתח תג "גיי" בדיוק כמו שאתה עשוי לפתח תג "סטרייט". 90% מהתאומים הזהים שהשתתפו במחקר הענק הזה מציבים את העובדה הזאת (והיא אומתה גם במחקרים גדולים שנערכו לאחר מכן). ממצא זה הוא לא יוצא מן הכלל במחקרים הללו - הוא הכלל. אתה עשוי להיות הומו (אין שום דבר רע בזה), אבל עם אותם הגנים וכל הגורמים הביולוגיים שלך, אתה עשוי להיות סרטייט לכל דבר (אין שום דבר רע גם בזה).
זה נגרם על ידי התפתחות פסיכו-חברתית, לא על ידי גנים. החמצת משהו מתישהו בהתפתחות שלך, וזה כואב. לא כן עם אחיך התאום (אם היה לך כזה). אתה חווית את הדברים אחרת לגמרי מאיך שהוא חווה אותם. את זה אי אפשר להכחיש. וזה גרם לך הרבה כאב ובדידות. תחושה מוזרה של להיות לבד בעולם, ולהרגיש רע ואשם לגבי עצמך. תחושה מעורפלת שקשה לתאר אותה בכתב, לא משנה איזה ספר או מאמר או אתר תנסה למצוא. בקושי תמצא גבר שמכיר את המצב או ספר שעוסק בעניין.
אני שמח שאתה מעיז להתבונן ברגשות שלך ושאתה עכשיו מחפש תשובות שיש למדע לספק.
ועכשיו, ברחוב, וואי! אתה רואה את הבחור הזה: הוא לא במצב הזה. הוא מסתובב ככה כל כך בטוח בעצמו (אוי, אלוהים!), הוא מסתובב ככה, מרגיש טוב עם עצמו (איך לעזאזל הוא עושה את זה?), הוא נהדר ומפגין את זה לכולם (מי לימד אותו את זה?), הוא מלך העולם שלו והוא השליט (איך אוכל אי פעם להגיע למעמד הזה, איך אני יכול להשיג את תשומת הלב שלו, למה אני לא ככה?)
אני רוצה, אני חייב להיות החבר שלך. אני חייב להיות בתוך המעגל הפנימי שלו, אני חייב להסתובב גם אני כמו איזה מלך. למרות שאני צנום, לא - אני שמן, לא - קטן מדי, לא - גדול מדי, לא - חנון מדי, לא - חפרן מדי, לא - טמבל מדי, לא - חכם מדי, לא - גולמני מדי, לא - שנון מדי, לא - רגיש לעצמי יותר מדי, לא - לא מספיק מודע לסביבה שלי, לא - מבודד מדי, לא - בודד מדי. לא: אני מרגיש חרא.
אוי, אלוהים, אוי, אלוהים, אני מרגיש את זה, אני מודע לזה. אני נואש. מי אני מי אני? למה אני מי אני? למה אני לא פשוט מישהו אחר? כמוהו?
אני אוהב את עצמי, אני שונא את עצמי. אני מעריץ את הגוף שלי, אני שונא את הגוף שלי. אני צריך חברים, אבל אני חבר חסר תועלת. אני רוצה להיות מלך, אבל מי ירצה להיות חבר של פריק כמוני?
איך הוא עושה את זה? איך הוא פשוט מסתובב ומקרין את הגבריות שלו כמו מגדלור ומהווה את הייצור המושלם שגבר יכול להיות?

למה אני לא מרגיש ככה? מה יש אצלי פגום? אני שונא את עצמי, אני שונא את עצמי, אני שונא את עצמי.
תן לי פשוט להתרחק מהבחור הזה. תן לי פשוט לנסות לא להסתכל עליו. תן לי פשוט לא להרגיש. תן לי פשוט לנסות לא להיות מי שאני. תן לי פשוט לנסות להיות מושלם, ולהתנהג/להרגיש/להיות סטרייט. אבל כשאני פוקח עיניים, אוי, אלוהים, הנה הוא שוב: המראה שלו, הביטחון עצמי שהוא מפגין, הכיף הזה להיות אתה בלי דאגה בעולם.
אני אבוד, אני דביל, אני לא מתאים בשום מקום. אני שונא את עצמי. אני לא הולך לספר לאף אחד. בכל מקרה, לא אגיע לשם אי פעם, למעמד שלו.
ברוך הבא לדיבור העצמי. לא כל מה שתקרא בהמשך עשוי להתאים לך, אבל לכל גבר המתמודד עם משיכות תוך-מגדריות (מת"מ), יש אצלו מהתכונות הללו.
חבק את המת"מים שלך! למה? כי הם הירוגליף מהעבר שלך. הירוגליף עוצמתי, משכנע, והירוגליף שאסור להכחיש אותו.

ככל שאתה מכחיש את ההירוגליף, הוא
חוזר יותר ויותר לרדוף אותך. במצרים הקדומה, היו שמים הירוגליפים בתוך הפירמידות, וכששודדי קברים היו באים, האותיות המוזרות האלה היו מולידים בקרבם בהלה. וגם אותך הם ירדפו אם אתה מתעלם ממסרם המוצפן.
ככל שאתה מדחיק את המת"מים שלך, ההירוגליפים האלה, הם יחזרו יותר ויותר. הם מסמלים קונפליקטים מודחקים מנערותך ומילדותך שימשיכו להציק לך עד שתפתור אותם.
מה אומרים ההירוגליפים? אחרי הכל, ההירוגליפים, המת"מים, הם אתה. אף אחד אחר חוץ ממך. הם נוצרו כשהייתי קטן מדי להבין, ומנדנדים לך בכדי להסב אליהם תשומת לב כשאתה כבר מתבגר. הם מנדנדים ומציקים ומנדנדים ומציקים. הם ברכה.
אוי, אמרתי את זה שוב. אני מדבר בצורה חיובית על משיכות תוך-מגדריות!
"אני רוצה פיקס ואני רוצה אותו עכשיו!" צר לי, אבל אתה חסר מזל.
כפי שבטח תגלה תיכף. או אולי כבר גילית בשנים האחרונות ובקיצים האחרונים.
הם חוזרים שוב ושוב. והקיץ מתקרב. וואי וואי! החתיך הדביל הזה בטח עובד על הקוביות שלו. האידיוט. אני מקווה שאני לא אראה אותו. אני מקווה שעד הקיץ אני כבר אתרפא.
כן, אני הולך להתפלל, ולהתחמק, ולהסתכל לכיוון השני. אני מקווה שאני לא אראה אותו שוב אף פעם.

——————
אבל הוא יהיה שם.
——————
וכשהמתח גובר, הטסטוסטרון שלך בא לעזרתך. הורמון טבעי הנועד לעזור לך להשיג חיבור עם ה"אחר". אבל מכיוון שאצלך, ה"אחר" (עדיין) לא נהיה המין השני, אלא הבחור הזה עם המראה ההורס, הקוביות בבטן והביטחון עצמי, הטסטוסטרון נותן לך להשיג את החיבור הנחשק הזה: אתה חש גירוי מיני... ועומד לך.
זה מרגיש כל כך טוב. ובצדק. בזכות זה אתה בן. וזה טוב להיות בן. וזה טוב שיש לך טסטוסטרון. וזה טוב לתת לחבר הנאמן הזה טסטוסטרון לפעול כמנהגו.
אתה הופך למיני את מה שטרם הפנמת, או שאולי אי פעם לא תפנים. אתה לעולם לא תפנים נקביות, אבל אתה יכול עדיין להשיג חיבור מיני מבלי להפוך לנקבה. אחרי הכל, זה היעד שאותו הטסטוסטרון משיג.
אבל במקרה שלך, החבר הנאמן הזה טסטוסטרון נותן לך גם להתחבר מינית עם מה שאתה כביכול לא, מבלי להפוך לאותו אדם - הגבר.
התובנה הזאת היא היסוד של כל הטיפול המיני.
אתה האדם שחש חוסר, או אי-וודאות לגבי הגבריות מאז שאתה זוכר את עצמך. אתה השתוקקת נואשות אליה אז, ואתה משתוקק אליה נואשות גם עכשיו. גם לילדים בני שלוש יש רגשות. ובן השלוש הזה הפך להיות אתה. היית נהדר אז, אתה נהדר גם היום, אבל אתה לא מרגיש את הנהדרות שלך.
הפכת למיני את התאווה שלך להזדהות עם הגבריות. כל אתר פורנו, כל גיי בר, כל ביקור בחשאי במקום של מין מזדמן, כל צ'אט מיני היא עדה לעובדה זו.
אבל לעולם לא תשיג את זה דרך טסטוסטרון. כל ההומוסקסואליות בעולם לעולם לא תיתן לך להתחבר אחת ולתמיד, או להפנים או להפוך לאותו חתיך, אותו אדם.
אחרי הכל, תאר לעצמך שאתה מקבל זקפה והופך לאישה! הטסטוסטרון מונע מכך לקרות.
בשביל ההומוסקסואל, פירוש הדבר: לקבל זקפה ואז להפוך לגבר באופן מלא, להתאחד עם התכונות הגבריות שלו! אתה לא תצליח. זה קורה רק ברגעים הקצרים של הפורקן (בצ'אט, במציאות או בצורה אחרת).
ואחר כך: סוף הסיפור, סיגריה איטית כדי להירגע, ובאופן בלתי נמנע, בחזרה להתחלה. "לא הפכתי לאישה (או, אצל הבחור עם מת"מ: לא הפכתי לאותו גבר)." ככה עובדים ההורמונים המיניים.
תנסה את זה, עוד פעם ועוד פעם. 500 פעמים, 1000 פעמים. אתה אומר, "כשאני מבחין בבחור, קשה לא להתחיל לפנטז." ואני אומר: אתה לא תרכוש את התכונות הכה-נערצות שנמצאים תמיד-אבל-תמיד במודעות שלך כשאתה הולך ברחוב. אחרי סקס, אתה תמיד חוזר לנקודת המוצא.
זה מצויין במסגרת קשר הטרוסקסואלי ("לא הפכתי לאישה"), אבל זה אסון אם הבחור הוא הדבר שבסתרי לבך רצית למזג לתוך עצמך, או שהוא האדם שאתה מצהיר שאתה רוצה להיות.
בשביל ההומוסקסואל, להפוך בחור למיני ולהזדהות עם בחור - שניהם אותו הדבר. מה שלא כן במשיכה למין השני.
אבל עכשיו, מה עושים? איך אתה מתמודד עם המת"מים שלך?
אתה צריך להבין את המת"מים שלך, ההירוגליפים האלה. אתה צריך להרגיש טוב בנקודת המוצא.

איך?
ההמשך יבוא.
איוב ברנדסן, MD
תורגם לעברית

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סקירת הפוטנציאל המיני המלא שלך, חלק 9/24: הריגת נפש

סקירת הפוטנציאל המיני המלא שלך, חלק 21: להיות נזקק