הומו - כבר לא

אין דבר יותר כיף מאשר לשחק משחקים עם רגשות ישנים שרודפים אותך. ילדים משחקים משחקים עם רגשות מעורבים כל הזמן, וזאת דרך מצוינת להתגבר עליהם. אחד השדים הישנים האלה הוא המין השני, ההרגשה החמקמקה כלפי נשים. הנה משחק שעוזר להגיע לעומק הרגשות שלך: משחק ה-OSA (משיכה למין השני - Opposite Sex Attraction), מספר 1. זוהי מצגת שקופיות שיצרנו, המורכבת מיותר ממאה תמונות של גבר ואישה העוסקים בחילופי נשיקות בדרך רומנטית. כל תמונה מוצגת במשך 5 שניות, ולאחר מכן התמונה הבאה מגיעה. מוזיקת הרקע מנגנת בלולאה אינסופית. אין עירום, אין פורנו; רק הסתכלות מקרוב מאוד על חילופי נשיקות אינטימיות. לחץ כאן לצפות במצגת או להורידה. המשחק מבקש שתציג את המצגת פעם ביום, ולאחר מכן שתרשום את הרגשות המתעוררים, יחד עם התאריך. אני צריך שתעשה את זה במשך חודשיים. זה סוג של חפירה ארכיאולוגית אל תוך רגשות ישנים אך אמיתיים. ———————- כמה תוצאות עם משחק ה-OSA #1 ביקשתי מרעמסס ממצרים לשחק את משחק ה-OSA #1, ולשלוח לי את התגובה הרגשית שלו. בהמשך תראו את הערותיי לגבי התגובות הראשוניות שלו. אחרי כמה ימים הוא התחיל להראות פח...

גברים החווים משיכות תוך-מגדריות (מת"מים) נהיים לעתים קרובות מבולבלים מהם, ולא מצליחים להבין את מקורות הרגשות האלה. לעתים קרובות מאוד, הגברים האלה מביעים גם רגשות נחיתות. ניתן להסתכל על מת"מים כעל שלטי רחוב, המורים בכיוון סוגיות אישיות לא פתורות. ישנן דרכים ארוכות, באמצעות פסיכותרפיה, להתגבר על רגשות נחיתות, אבל יש גם קיצור דרך: משחק להקת הזאבים. במאמר זה, נציג את הרגשות ואת האופן בו משחק להקת הזאבים עשוי לעזור. קודם כל, נציג את משחק להקת הזאבים, ואיך שרעמסס וגרגור הגיבו לו. עבור רעמסס המשחק הלך חלק. אבל גרגור חווה רגשות עמוקים יותר. אחר כך, נראה כיצד נוכל לתת מענה לרגשות של גרגור. מקורות משחק להקת הזאבים איך נולד הרעיון למשחק להקת הזאבים? רעמסס ממצרים, שתמיד מתלונן על תחושת נחיתות, כתב לי: "אני הולך ברחוב וסביבי אני רואה גברים ונערים שלא מרגישים כמו אפסים, שגאים בעצמם, כאלה יותר מאחרים. אני נמשך לרובם, זכרים בכושר גופני טוב בני 14-40. ויש גם בחורים בולטים במיוחד עבורי. הם חזקים, בעלי כושר, וטובים. אני חושב באופן ספציפי על אחד מהם, אחמד, שצעיר ממני בכמה שנים. ...

בחלק 9, תיארנו את התקפי הזעם הגברים רבים בעלי משיכות תוך-מגדריות (מת"מים) עברו בגיל מאוד צעיר. קיבלתי מייל מג'ושוע, שזיהה את עצמו בתיאור. במאמר זה, כוונתנו לפענח את ההתנהגות המבישה הזאת. נשים את התקפי הזעם במרכז הבמה, ונסביר את פעולותיו של השכל כאילו הוא מופעל על ידי תוכנות מחשב. ילדים קטנים, בנים, עשויים להיות מתוסכלים ולכעוס כל כך בעקבות הצורך שלהם להיקשרות עם אב שפשוט נראה כלא היה שם או שלא היה מספיק זמין רגשית. בתור ילד, אתה מתחיל לדחות אותו בחזרה, אותו ואת הזכרות המטומטמת שלו. בתור מבוגר,רואים אותך מבחוץ כעדין, ביישן ומתחשב למדי; רך וענוג. אבל אנו שומעים על רבים שעדיין חווים התקפי זעם בתור מבוגרים, אם כי הם מסתירים אותם מאחרים מתוך בושה. הם חווים התפוצצויות של זעם המופנות פנימה. ג'ושוע כתב: "יוב היקר, "המאמר שלך היכה בי כמו טון של לבנים. במיוחד הקטע על תלות-הדדית. הילד הכועס. הייתי מטריף את כולם עם התקפי זעם כשהייתי ילד. זה לא השתפר כשגדלתי. הייתי כל כך כועס וצועק על חפצים כשהדברים לא הלכו כמו שרציתי. למען האמת, אני עדיין זועם כך בתור מבוגר מדי...