בחינת הפוטנציאל המיני המלא שלך, חלק 15/24: לימוד נרטיבים חדשים

במאמר זה נחקור את רגעי הכיבוי שיכולים להתרחש בכל מיני הזדמנויות. נציג רשימה של 24 מקרים שמספר גברים שלחו לי, ונדגים דרך ליצירת נרטיב חדש. המטרה היא ללמוד להתחבר אל אנשים אחרים במקום להסתגר ולהתרחק כמו שתמיד עשית.

לפנינו רשימה של רגעי כיבוי אפשריים:

חולף על פני איש זר ברחוב:

1. הוא נראה כל כך טוב, אני בקושי מעז להסתכל עליו. אז אני נכבה;

2. הוא לא אמר לי שלום מיד. אני כל כך נחות, לא פלא שהוא לא עשה זאת. אז אני נכבה.

תחושות של קנאה מתעוררת:

3. וואו כמה שהוא שרירי! ברור שאני לא ברמה שלו, עם מבנה הגוף הגרוע שלי. יש לו את כל מה שצריך! אז אני נכבה.

4. איזה דיבור חלק, הביטחון העצמי המדהים הזה. כולם אוהבים אותו. תראה אותי, לעולם לא אהיה כל כך טוב. אז אני נכבה.

פחד צפוי מדחייה:

5.  הם משחקים כדורגל, הייתי שמח להצטרף אליהם. אבל אני יודע שאני עלוב והם בסופו של דבר יכעסו עלי כשאני אעיף את הכדור החוצה. אז אני נכבה. 

6. "היי, אתה רוצה להצטרף לקבוצת הכדורעף שלנו?" "אה, לא תודה, אני לא כל כך טוב בזה." ואני נכבה.
7.  מעולם לא הייתי טוב באתלטיקה או בספורט קבוצתי, אז אני פוחד מהשפלה. אני דוחה הצעות להצטרף לגברים העוסקים בספורט, כי אני חושש מתחושת ההשפלה. אני נסוג ומתרחק מגברים ונכבה. 

8. אני פוחד שהוא יראה שיש לי משיכה לגברים. אני כל כך נבוך. איך אני נתקל בו? אני לא יודע. אז אני נכבה.
9. קבוצת הגברים הזאת צוחקת והם כל כך בטוחים בעצמם. אני אהיה לגמרי עוף מוזר ביניהם. אז אני נכבה.
10. כמה חבר'ה חולפים על פניי וצועקים משהו. הם בטח שונאים הומואים ויראו שאני הומו! אני לא בטוח. אז אני נכבה.
11. הבחור הזה נראה כל כך אלים. אני נשבע שהוא רוצה לבעוט לי בראש. אז אני נכבה.
12. אני רואה אותו, הוא כל כך מושך, אבל הוא מסתכל עלי בצורה כל כך מאשימה. הוא בטח יודע שאני הומו. אז אני נכבה.
13. יש את שני הערסים האלה שעשו הרבה רעש בחדר ההלבשה. מושכים וכל כך דומיננטיים. הגנבתי אליהם הצצה, אבל אז נכביתי.

הרגשת עליונות ואדישות:

14. הבחור הזה כל כך גס וחצוף - אין עדינות. וגם מעשן. איכס! אז אני נכבה.
15. גברים ברחוב שמסתכלים על בחורות כל כך פוגעניים ונבזיים כלפי נשים. הם רואים אותן כאובייקט מיני, איזה מבט יש בעיניים שלהם! אז אני נכבה.

כעס על אנשים אחרים:

16. כשאני מגיב מתוך חיבה שלא חוזרת אליי, אני מרגיש דחוי ונכבה.

17. כשמתעניינים במעשים או בהחלטות שלי, אני חש התגוננות ולוקח את זה כביקורת, בין אם זו ביקורת או לא. ואז אני נכבה.

18. נימת הקול שלו פוגענית בדיוק כמו נימת הקול שהייתה לאבא שלי. אני שונא את זה בגבר. אז אני נכבה.

19. הסתכלתי עליו, אבל הוא מיד הפנה את מבטו לבחורה במרחק של עשרה מטרים. זה כאב. אז אני נכבה.

ציפיית בושה כלפי המין השני:

20. היא מדהימה, אבל מפחידה אותי בטירוף! היא תעשה לי את המוות אם לא אספק אותה. אז נכביתי.

21. "היי, תראה את הבחורה החמודה הזאת! היא שווה לגמרי. בוא נלך לדבר איתה". "אה, לא, אין לי זמן, יש לי קצת עבודה לסיים. נתראה אחר כך". ואני נכבה.

22. האישה ההיא עם ילדיה המאושרים מוכרחה לחשוב שאני ממש מוזר כי בגילי אני לא נשוי. אז אני נכבה.

מקרים של רחמים עצמיים:

23. כשאני מרגיש שמתעלמים ממני, אני מרגיש לא חשוב ואני נסוג ונכבה.

24. הייתי בודד במשך כל כך הרבה זמן. פשוט תעזוב אותי.

1. אי השקעה

במערך הרגשות הספונטני הזה אנו רואים שוב ושוב שגבר מחליט מראש לא להשקיע יותר מאמץ ביצירת קשר עם אנשים בסביבתו הקרובה. הוא מרגיש שיש לו את הסיבות שלו, ואז הוא נסוג אל תוך עצמו. האדם האחר אף פעם לא מודע לסיבה שבעבורה זה קורה, ורק רואה אדם שנסוג, שאינו שם, או שאולי נמנע מקשר עין או שמחליק או מתרחק.

זה העניין: לפום צערא אגרא. לא העזת, לא הרווחת.

מה אנחנו עושים במצבים האלה? אנו חוזרים על אותם דיבורים עצמיים עלובים, ומכל מיני סיבות אישיות, לא מעזים בכלל. דיבור עצמי ישן מפעם, ילד בודד שלמד לסבול בשקט. ילד שאינו מטרד: ילד קטן וטוב.

שיגיעו ימים טובים יותר. מחכים ליום שהבחור השני יגלה יותר יוזמה, עוד התנהגות טובה יותר, יותר התלהבות מצדו. למעשה, אנו מצפים ממנו בפסיביות שיראה את הנזקקוּת שלנו וש’ינשק’ אותה טוב יותר, מכיוון שאנחנו מרגישים שיש לו את הכוח, הוא הגבר. אז זהו, שהוא לא יעשה את זה.

מה שמוסיף, אם כן, לרחמים העצמיים ולחוסר הערכה עצמית שלנו. מה לעשות? 

גברים הסובלים מ- SSA לא רק מרגישים גרוע לגבי המגדר שלהם, זה גרוע יותר: יש להם הערכה עצמית נמוכה בכלל. בעיית ההומוסקסואליות איננה רק בעיה מינית, היא בעיה של דימוי עצמי וערך עצמי באופן כללי. תחושת האהבה העצמית שלהם משתנה ללא הרף. זו לא סתם תחושת נחיתות מגדרית, זו תחושה של להיות האיש המוזר גם בדרכים רבות אחרות, לא להיות בקשר ולא להיות בעניינים.

כל טיפול שמתמקד אך ורק בהיבט המיני ובמשיכה המינית נידון לכישלון, מכיוון שהמשיכה המינית אינה אלא פינה קטנה בציור גדול יותר. זה בסך הכל הירוגליפי, שלט רחוב, שמצביע על התמונה הגדולה יותר של הערכה עצמית מוחלשת. מקומך בין הגברים והנשים בעולם – הוא זה שמייסר אותך, שמציק ושמבקש את הפיתרון האולטימטיבי. הגוף והנפש שלך מכריחים אותך ללא מנוח לצאת למסע, מסע לחיפוש התחושה האולטימטיבית של להרגיש טוב.

אם כן, זהו המנוע לייאוש, הדחף המוביל, והתמריץ לקנאה. והקנאה הזו מבעבעת ובוערת עם כל בחור עם ביטחון עצמי שאתה קולט, שנראה שאין לו שום בעיות של הערכה עצמית כלל.

"אני רוצה את זה, אני רוצה את זה, אני לא יכול להרחיק את העיניים שלי ממנו".

מה שאתה אומר בעצם בפנים הוא:

"אני רוצה את זה גם! תן לי קצת, תן לי לחבק אותך ואז להשתתף בתחושה הזו. תן לי כמה משלך, בבקשה, נו בבקשה. האם תהיה חבר שלי ואז תתן לי חתיכה קטנה מעוגת הדובדבן שאתה אוכל, עוגת ההערכה העצמית? בבקשה?"

ולפני שהצער והפחד מדחייה יוכלו לגבור עליך, אתה מתרחק ופשוט נכבה. מהלך הגנתי.

כן, מעבר אל תוך הבדידות. השכלת להימנע מכאב (לא תמיד עשית את זה?) אך לא פתרת את הבעיה. אתה בטוח, אבל בודד. וכמעט אף אחד לא מבין את התחושה הזו. מה לעשות?

קל. תדליק את עצמך שוב.

רעיון זה ראוי לפרס נובל, אך הוא נכון. פשוט תידלק שוב. איך?

2. טיפול נמרץ רציונלי

אלברט אליס הראה דרך איך לעשות זאת. זה נקרא טיפול רציונלי – אמוטיבי (Rational Emotive Behavior Therapy, REBT). הוא הציע לך להחליף את התגובות הרגשיות שלך עם השכלתנות המנותקת שלך. רוב האנשים רואים בחשיבה הרציונלית משהו שלילי שראוי לזקוף גבה בגללו. לכן, הוא אמר, מחליפים בין שתי דרכי החשיבה והפעולה. הפוך אותם לשני צידי מטבע חדש. הפק את המיטב משני העולמות.

בשלב הראשון אתה מתוודע לתגובות הרגשיות שלך, כפי שתיארנו לעיל. אתה צריך לרשום אותם, כדי שנוכל להפוך אותם לחומר שאפשר לעבוד איתו.

השלב הבא הוא רציונלי: אתה רושם תוכנית מדויקת איך להגביל את הכיבוי וליצור מעורבות מחדש.

השלב השלישי הוא שוב רגשי: אתה מנסה להכיר סוג כזה של כיבוי בדיוק כשאתה מציג אותו בהתגוננות ואז מיישם את המעורבות מחדש שיצרת.

 המוח שלך נאלץ כעת לעסוק בהתנהגות חדשה, ממש כאילו גופך נאלץ לעסוק עכשיו בתנועות חדשות כשאתה הולך למדריך ספורט או למאמן אישי ("תרים את הסנטר, תזיז את היד בכל טווח התנועה! קדימה!")

אתה יודע מראש שההתנהגות החדשה מתאימה (אחרי הכל, אתה המצאת אותה בעצמך) ועכשיו אתה מכריח את נפשך וגופך לנוע במסלול חדש ולא בנתיב הישן שתמיד צעדת בו מאז שהיית ילד. זו עבודה, משחק חשיבה ובעל חשיבות. עליך ללמוד איך להתחבר מחדש באופן פעיל ולתרגל את זה.

3. רגע כיבוי מס’ 2

בואו נסתכל על כיבוי מספר 2.

 הוא לא אמר לי שלום מיד. אני כל כך נחות, לא פלא שהוא לא עשה זאת. אז אני נכבה.

התנהגות חדשה: אני מחייך אליו, אני אומר:

(א) "מה קורה?" או:

(ב) "אז גם אתה באת בזמן, בדיוק כמוני, פחדת לבוא מאוחר מדי?" או:

(ג) "להגיע לפה בזמן זה החלק הכי הקשה, עכשיו הכיף עומד להתחיל." או:

(ד) "הצלחת להתחמק מהתור בדיוק כמוני? אני שונא את התורים כאן כל הזמן." או:

(ה) "אז הפקקים הטריפו אותך, גם אותי."

בדרך זו אתה לא רק מגלה את נוכחותך ("הנה אני", באופן פעיל), אלא אתה נותן לו משפט פתיחה כך שיוכל לתקשר איתך. אתה נותן לו משפט שהוא יכול גם להידלק איתו ולהמשיך את התקשורת איתך. אל תיצור קשר עין חזק מדי. שמור על פרופיל נמוך ואקראי. הוא יקלוט אותך באופן זהה. פשוט אל תהפוך את זה למפגש טיפולי עם מבטי עין בעין. תן לו מקום ומרחב, ואל תעשה את זה ביג דיל. אז הוא יגיד:

(א) אני אומר: "מה קורה?" הוא אומר:

"אה, לא רע. קצת מיהרתי. נתקעת בפקקים?" (אתה רואה איך הוא נותן לך משפט פתיחה חזרה?). אז אתה יכול לומר: "יש אנשים שאפילו קונים אופניים בגלל זה, אבל אני עצלן מדי".

ואז תראה מה הוא אומר. הוא מוכרח להגיב.

(ב) אני אומר: אז גם אתה באת בזמן, בדיוק כמוני. הוא יכול לומר:

"כן, אני משתדל תמיד להיות כאן בזמן, זה די קשה בעבודה שלי" (הוא נותן לך להידלק בחזרה). אתה יכול לומר:

"אה, עבודה דפוקה ואתה קורע את עצמך בדיוק אותו דבר?" (נותן לו הדלקה). אחריו הוא בטח יצחק ויתן לך הדלקה:

"אני לא מתלונן על הכסף אבל יש לו את החסרונות שלו". לאחר מכן תוכל להידלק בחזרה:

"ספר לי על זה, אבל לא עכשיו". שניכם צוחקים.

עשית את זה, התחברת. חבר'ה סטרייטים אוהבים חבר'ה אחרים, לעולם אל תשכח את זה. הוא לא דוחה אותך, הכל בראש שלך. תזכור את זה. אתה היית הילד הקטן שעשה את הדחייה הזאת; לחבר'ה סטרייטים אין מושג איך זה מרגיש לך.

(ג) אתה אומר: "עכשיו הכיף עומד להתחיל." בכך אתה מציע לו הדלקה. הוא יכול לומר:

"אתה באמת חושב שהכיף הזה מתחיל הלילה?" (הוא מציע לך הדלקה חזרה). אתה אומר:

"טוב, אתה יכול לצאת מהדלת אם תרצה, זה חוסך לך את הכסף ואת הטרחה" . הוא בטח יצחק (נתת לו הדלקה חזרה). הוא יאמר:

"אני לא מסוג האנשים שמתרחקים מאתגרים". (הוא נותן לך הדלקה חזרה, אז בלע את הפיתיון ותגיד:)

"במקרי חירום, הם מגישים וודקה".

שניכם צוחקים, שיחת גברים על שטויות, אבל זה גם קשור לחיבור. לא ביג דיל, יותר טוב משתיקה ומהתעסקות, אני תמיד אומר. אל תדאג בקשר לזה, פשוט תתחבר. עדיף מאשר לנסות להיות מושלם ולשתוק במהלך התהליך. גברים לא בררניים עד כדי כך. גלה זאת בעצמך.

(ד) אתה אומר: "אני שונא את התורים כאן". (אתה מציע הדלקה ונעשה פגיע בתהליך; גברים תמיד מכירים ומעריכים את זה!) הוא אומר:

"מה שנותן לך זמן לבדוק את הבחורות". (זה באמת מאיים, אז תתבדח על זה ותגיד:)

"כן, לבדוק את הבחורות ולהגיע למסקנה שאני לא עומד לצאת הלילה!" שניכם נקרעים מצחוק.

אל תתבלבלו בין בדיחות קרש על נשים (מרחיקות את הפחד מדחייה שגם כל גבר חווה) עם התנהגות סקסיסטית. אנו גברים, ופחד מדחייה על ידי נשים הוא בעיה שכיחה, לא רק אצל גברים עם SSA. אז שתפו את הפחד הזה, ועשו מה שילדים עושים: צחקו על זה. שפת הגברים. ללא גרימת נזק.

(ה) אתה אומר: "אז הפקקים הטריפו אותך" (אתה מציע הדלקה ללא שום מושג מה ייצא מזה. אל תדאג, גברים מעריכים גברים אחרים). הוא יגיד:

"זה הולך ומחמיר. אני מקבל אוטו חדש שבוע הבא. לפחות אני אסבול בכיף". (יתכן שזה יישמע כמו שחצנות, אבל אל תתכבה; זה עוד משפט פתיחה). אתה אומר:

"אוטו חדש בשביל פקקים! כנראה אתה נואש!" (ובכך להציע לו הדלקה נוספת). הוא יקרע מצחוק,

"כן, אבל יש לו מערכת סאונד אדירה". אל תשכח לשאוג איתו ביחד. לא עניין גדול. אל תהיה בררן. שמור על קשר גבר-אל-גבר קליל בכל עת. זו הדרך.

זה לא קשור לתוכן, אלא לחיבור. הגודל שלו, החשיבות שלו, הביטחון העצמי, השרירים, והאדישות שלו, כולם באים בפרספקטיבה מציאותית, ותשים לב לזה שתקבל את תשומת הלב המגיעה לך, אם כי לא את החיבוק שאתה מחכה לו.

אבל אז שוב, חיבוק גדול כשאתה מראה את פניך, הוא שריד מהעבר הרחוק, הילד שנכנס לחדר ומצפה שאבא יושיט את זרועותיו כדי שתשליך את עצמך אליהן. אם הוא לא עשה זאת, המשאלה הזו לא תתגשם לעולם, לא משנה כמה זמן תשתוקק לזה. גברים אינם נוהגים להשליך את עצמם לזרועותיהם של גברים אחרים, אך הם עושים זאת מדי פעם. היו מוכנים לכך שזה יקרה במהלך ענייני גבר-אל-גבר גדולים, כמו אירועי ספורט. אם אתה נתקל באירוע כזה, אל תדחה אותו שוב לעולם. נגמרו ימי הדחייה.

יש עוד מה לומר על השפה העוזרת לך להתחבר מחדש עם גברים אחרים. בחלק הבא נבחן את הבעיה נוספת: "מה לכל הרוחות אני עומד להגיד?"

המשך יבוא

איוב ברנדסן, ד"ר.