סקירת הפוטנציאל המיני המלא שלך, חלק 16: להעלות את הדימוי העצמי שלך



גברים שחווים SSA מכבים את עצמם ורגשותיהם בחיי היומיום שלהם כלפי אלו הסובבים אותם. הם מרגישים מנותקים מהחברה, ושהם האנשים החריגים. הדרך לצאת מהתסבוכת הזו היא די פשוטה: "להדליק" את עצמכם ורגשותיכם שוב. הומוסקסואליות היא לא רק שאלה של דימוי עצמי מגדרי נמוך, אלא שאלה של דימוי עצמי נמוך בכל הקשריו. אף אחד לא יכול לחזור לתחילת חייו ולייצר לעצמו התחלה אחרת, אך כל אחד יכול להתחיל היום דרך חדשה ולעצב לעצמו סוף חדש. הנה כיצד.

1. העלה את הדימוי העצמי שלך
עם דימוי עצמי גבוה יותר, תפסיק להפוך עכברים להרים באותה התכיפות שבה אתה עושה זאת עתה. לא תגרור את עצמך למטה או תלקה את עצמך. כשדעתך ותפיסתך על עצמך תשתפר, תפסיק לחפש בלהט אישור ותשומת לב מאנשים אחרים. כך תהפוך לפחות תלותי וחייך הפנימיים יהיו פחות ופחות הרכבת ההרים הרגשית שהם עתה, ושמבוססת על מה אנשים עלולים לחשוב או להגיד עליך היום או השבוע.
האויב הכי גרוע של רוב האנשים הוא הם עצמם. באמצעות הרמת הדימוי העצמי שלך ושמירה עליו תרגיש ראוי יותר לדברים טובים בחיים. וכתוצאה תנסה להשיג אותם לעיתים תכופות יותר ועם יותר מוטיבציה. וכשתשיג אותם תהיה פחות מועד לחבלה עצמית, בדרכים חמקמקות או בדרכים לא כל-כך חמקמקות.
תהיה יציב יותר ומסוגל לעבור ולנהל זמנים קשים טוב יותר. תהיה פחות תלותי ותדע להעניק בצורה טבעית יותר. להיות איתך יהפוך למשהו פשוט יותר ולחוויה קלילה יותר שיש בה פחות דרמה, ויכוחים או מאבקים הנגרמים מדבר פעוט או ממש מכלום. וכל התכונות האלו הן אטרקטיביות בכל מערכת יחסים שהיא, לא משנה אם זה מול חבר, מול אנשים בעבודה או מול שותף זוגי.

2. SSA ודימוי עצמי
כשפעוט לא מסוגל להשיג הזדהות בצורה מספקת ומיטבית עם ההורה מאותו המין, ועם זאת עדיין כמֵהַ לזאת בצורה אובססיבית בסתר - אזי בשלבים מאוחרים יותר הוא יותר מוּעד לפתח תחושת דימוי עצמי נמוך.
"אני לא טוב מספיק, לא גבר מספיק, זה רע להיות גבר, ואני גרוע בלהיות גבר. זה רע להיות אני ואחרים הרבה יותר טובים ממני. זה ברור מאליו"
אנשים עם דימוי עצמי נמוך נוטים לראות את העולם כמקום עויין ואת עצמם כקורבנות העולם הזה. כתוצאה, הם מהססים להביע את עצמם או לעמוד על שלהם, להחמיץ חוויות או הזדמנויות, ולהרגיש חסרי אונים בנוגע ליכולת שלהם לשנות דברים. כל אלו מורידים עוד יותר את הדימוי העצמי שלהם, ושואבים אותם ללופ שסוחף אותם למטה.

כדי להדוף את הרגשות הללו, רוב הגברים בעלי SSA מאשימים את העולם הסובב, ובכך מובילים את עצמם בסופו של דבר לחשיבה של "אנחנו" נגד "הם", מצב פרנואידי של הקורבן הנצחי.
המצב הזה, של "אנחנו" נגד "הם", "נחגג" וגם נתמך בצורה הגותית בידי תנועת השחרור הלהט"בי הרדיקלית, ובסופו של דבר מוביל לראייה ותפיסת חיים מאוד מגזרית ושבטית. המשתתף יקבל טקס חניכה פולחני של "יציאה מהארון" ביחד עם דגל הקשת השבטי המיוחד שלו. הוא הופך לחלק מהחבורה, ודוחה באופן פומבי כל רמז לקשר הטרוסקסואלי או משיכה ותשוקה פנימית. הוא יוזמן, יעוּדד ויופעל עליו לחץ חברתי לנופף בדגל לעד ולעולמי עולמים, אפילו בידי סטרייטים שהובלו לחשוב שאלו הזכויות שמגיעות לו. אפילו הם ילחצו עליו "לקבל את עצמך כפי שאתה". כלומר, גם הם יזרקו אותו מחוץ למשוואה ההטרוסקסואלית, אפילו בניגוד לרצונו.

החברה מובלת להאמין כי אין יותר משני דרכים להתייחס לסוגיה: אתה או הטרוסקסואל או הומוסקסואל.

מכיוון שהרצון שלך (לא לפעול לפי תיוגים ולא לעמוד נגד העולם) "תוייג" עתה כפתולוגיה פסיכיאטרית בידי קיצוניים מתנועת הגיי-ליבריישן, המיינסטרים תופס אותך כסובל מ"הומופוביה" פנימית ומסתורית. יש לך לקות מנטלית ואתה צריך "להתרפא" ממנה.
אם תציית ותתרצה, למעשה תבדיל את עצמך מהעולם לעיני כולם. הגיי ליבריישן יחליפו את הכביכול "הומופוביה" שלך ב"הטרופוביה", ואנשים אחרים מהחבורה שלך יחגגו ויחזקו איתך בגאווה את ההטרופוביה הזו, דגל וכל השאר.

כמה שבטי כבר אדם יכול להיות?! אם אלו אינם המנגנונים החברתיים של גרירה לתוך מיכל שקוף החוסם את עצמו מאחרים בלי שאפשר לצאת ממנו, מה כן?
גורלך יהיה זעם כבוש המהול בקנאה כלפי בחורים שאין להם בעיה בחייהם. הרגש המוזר הזה ירדוף אותך כל החיים. אתה תחפצן ותהפוך את הגברים האלו למודלים סקסואליים כל חייך, אך לעולם לא תספוג את אותה תחושת גבריות שיש להם באופן כה מסתורי וקסום וללא דאגה.

3. דרך החוצה
כדי להימלט מהבור של תיוגך כ"גיי", כל מה שעליך לעשות הוא לצאת מדפוסי החשיבה השבטיים. כיצד? פשוט. התחבר מחדש לגזע האנושי. ההתחברות המחודשת הזו היא מיומנות, ואנו נראה לך כיצד לעשות זאת.

יש לקחת בחשבון ארבעה צעדים, כדי ללמוד כיצד להתחבר:
(א) ראשית, אתה צריך לראות עד כמה התרגלת ולמדת לדחות אנשים. דחיית האנשים נעשית כשאתה מכבה את עצמך, והכיבוי הזה הוא תמרור שיש לשים לב אליו. שים לב מתי אתה מכבה את עצמך.
(ב) שנית, אתה צריך להתחיל ללמוד לקחת יוזמה בכל הנסיבות, ולהפסיק לחכות ולקוות שמישהו פשוט יבחין ויכיר בך. עתה כשאתה כבר מבוגר, אתה צריך להיות משתתף פעיל ולא אדם פאסיבי.
(ג) שלישית, אתה צריך להפסיק להלקות את עצמך בינך לבין עצמך, ובראש ובראשונה: לפני כולם.
(ד) רביעית, אתה צריך לנסח מחדש את המשפטים והשיחות שלך עם אחרים, כך שתזמין באמצעותם את האדם האחר להמשיך לנהל איתך "סיפור" ביחד, ולעודד אותו להמשיך לתחזק איתך את מערכת היחסים שלכם. הדבר דומה לחיבור אינטרנט ששומרים עליו באמצעות משוב חיובי כל כמה זמן (בעולם האינטרנט קוראים למינוח הזה "פינג"). תהפוך את השהות איתך לכיפית. אנשים אוהבים כיף, אנשים אוהבים סיפורים, אנשים אוהבים בדיחה טובה, אנשים אוהבים כשאוהבים אותם. להתראות בדידות, שלום אושר (פרפרזה על שורה ידועה של סיימון וגרפונקל). הנה כיצד לעשות זאת:

א. תפסיק לדחות את העולם
מאז ילדותך המוקדמת חשת דחוי, מוזנח ונטוש בידי אביך (או דמות האב שבחייך) וכדי להגן על עצמך מהתסבוכת השלילית וחסרת-התקווה הזו, התחלת לדחות בחזרה. הפכת לילד שבלי להגיד מילה החליט לפנות לכיוון השני ("אל תתייחס אלי, מה אכפת לי?"), ושהתחיל לחוש בלתי רצוי בעולם הגברי ההטרוסקסואלי, העולם של אבא והלוחמים האמיצים על הסוסים שלהם. אתה כמֵהַ אליהם אך בו בזמן במציאות, למרות שהיית כל כך צעיר, גם דחית אותם ביוזמתך. זה הפך להרגל.
אתה צריך לראות שכך הם פני הדברים על מנת להשיג דימוי עצמי טוב יותר. מה שיכול לעבוד בצורה טובה הוא מעין משחק-מוחות:
כשאתה ברחוב בחוץ בכל מקום שהוא, ואתה רואה גברים שגורמים לך להרגיש קטן, חסר משמעות, מכוער, נמוך, שמן או מה שלא יהיה, תגיד לעצמך: "הם לא דוחים אותי מחברתם. הם לא דוחים אותי".
חזור על המשפט הזה שוב ושוב כל זמן שהם עדיין בטווח הראייה שלך. הפוך את זה להרגל חדש. זה קיצור-הדרך המושלם להעלאת הדימוי העצמי שלך. טוב וזול. למעשה, זה בחינם.
לאט אבל בטוח, תלמד לראות בעצמך כיצד למעשה בנית לעצמך עד עכשו עולם של ודאויות שהוא מאוד פרנואידי.
אפשר שתגלה את הדעות המוקדמות וההטיות של עצמך, ותרגיש כיצד הן הפכו לצורות אוטומטיות שדרכן אתה משתתף עם ומתחבר אל אנשים אחרים. חזור על המשפט הנ"ל עוד ועוד והתחל לנהל יומן על כיצד הדבר גורם לך להרגיש.
ראה אם אתה יכול לבודד ולזהות את ההרגלים האלו שמשביתים את הדימוי העצמי שלך. אתה לא זקוק לעזרה חיצונית כדי לשחק את משחק המוחות הזה. המטרה שאותה יש להשיג היא מצב תודעתי שבו אתה באמת מרגיש, בצורה כנה, ש: "אני לא דחוי, בידי אף אחד".

ב. קח יוזמה
כשאתה מוקף בגברים ונשים, בייחוד כאלו הגורמים לך לחוש פחות חשוב משהם נראים, הפתרון בכל המקרים הוא לקחת את היוזמה לידיים. תגיד משהו, לא משנה מה. זכור, אנשים שנמשכים למין השני (OSA) אינם בררניים כמוך. הם לא דוחים אחרים בידיים; דחיית אחרים אינה ברירת המחדל שלהם, אלא שלך. לכן, חשוב על משהו להגיד או ליזום, משהו קטן, משהו קרוב, משהו נוכח. לא משנה מה זה יהיה. אנשים לא ישפטו אותך לפיו; זה רק הפחד שלך.
סטרייטים הם אנשים נחמדים, זה נהדר להיות סטרייט. גברים הם נהדרים. אנו הגברים נהדרים.
אך אתה חייב לקחת את המושכות לידיים. באמצעות זה שתעשה את הצעד הראשון אתה למעשה מאשר ונותן תוקף לאנשים הסובבים אותך, שכן גם להם יש צורך להיראות ושמישהו יכיר בהם בצורה ספונטאנית. ספק את הצורך הזה שלהם, הוא גדול בדיוק כמו הצורך הדומה שלך. רבים מהם אולי לא "עוטים אותו בפומבי" כפי שאתה עושה, אך כולם אוהבים להיות אהובים. נסה לראות אותם.
ולפתע, תתחיל לתפוס את האנשים האלה, הסובבים אותך, בפרספקטיבה הנכונה, והם ייראו לך פחות מאיימים או טיפשים או שליליים משחשבת. אך לא משנה מה, אל תחכה. אתה כבר לא הילד שמחכה לאב מזניח, מרוחק או לא נגיש. אתה כבר ילד גדול עכשו, גבר. נהל שיחה! תראה שככל שאתה הולך וגדל האנשים סביבך כבר לא ענקים מאיימים ומידתם מתכווצת באותו הקצב.

ג. אל תמעיט בערכך
אנשים עם דימוי עצמי נמוך מתמודדים בד"כ בצורה קצת משוגעת עם הקול הפנימי השלילי שלהם. הם משמיעים על עצמם משפטים שליליים או מציירים לאחר תמונה שלילית על עצמם, ואז מקווים שהאדם האחר יסתור זאת. אבל מה אם הוא לא יעשה זאת? מה אם למעשה רק נתת לאחר רעיון חדש?!

הנה כמה דוגמאות. אתה אומר בקול:
"אוי, כמה אני מגושם. זה כל כך אני".
ואז אתה מקווה שהאדם האחר יגיד:
"אל תדאג לגבי זה. זה יכול לקרות לכל אחד".
או שאתה אומר:
אני כזה אידיוט שאני עושה כזה דבר, אני תמיד מפספס ככה, חחח".
אתה מקווה שהאדם האחר יגיד:
"ממש לא! אני חושב שפעלת בצורה ממש מדהימה, בטח זה שניסית לעשות את זה בפעם הראשונה. היית צריך לראות את הניסיון הראשון שלי".

אבל שים לב כי באופן בסיסי, אתה למעשה מפעיל מניפולציה על האדם האחר. לעולם לא תוכל לדעת אם תגובתו באמת הייתה כנה. הוא לא באמת מגיב בצורה ספונטאנית למה שעשית.
הורדת את עצמך מתחת לרמה שהיית בה קודם, והאחרים רק יכולים להרים אותך לשם בחזרה. אבל הוא/היא לעולם לא ירימו אותך, בנסיבות כאלה, גבוה יותר משהיית בהתחלה. ובעצם, איפה היית בהתחלה? נכון, בארץ דימוי עצמי נמוך. הגורל שלך...
סוג כזה של תקשורת הוא פגום. אתה מתנהג כמו זאב שמתכווץ מפחד, כמו גבר בֵּתא. אלו מעשה ידיך שלך.

4. צור משפט התחברות (hook-up)
אנשים אחרים ביישנים בדיוק כמוך. לא משנה כמה בטוחים בעצמם, גבריים או כריזמטיים הם נראים, גם להם יש את ההיסוסים שלהם ואת האי-ביטחון שלהם. גם הם מן הסתם ייסוגו ויכבו את עצמם אם הם ירגישו לא בנוח, פגיעים או חשופים בביישנותם.
לכן, צא לשם לפניהם ותן להם משפט התחברות והזמנה שהם לא יוכלו להתנגד לו: משפט שהוא בטוח, שהוא כיפי, שהוא אולי אפילו טיפש. גברים אמיתיים הם פשוט הם עצמם, בין אם טיפשים או כל דבר אחר. אין להם בעיה עם התכונות האלו. אתה האדם השיפוטי בד"כ. או שאולי זו היתה אמא שלך ואתה רק מחקה אותה כמו אותו ילד טוב ירושלים במחנה הסקוואו.
ככל שהפכת להיות שיפוטי יותר כך הפכת את עצמך ליותר מפוחד מאינטראקציה חברתית. יצרת לעצמך את פחדיך. יצרת לעצמך נורמות חדשות, ואתה משליך אותם על כל האנשים האחרים סביבך, ובסופו של דבר גם על עצמך וכך, פחד או כשלון מתמקמים בתוכך.
אתה צריך לצלול לתוך אינטראקציות ולהפסיק לדאוג או להיות חרד על עצמך. אתה צריך להפסיק להיות כל כך מודע לעצמך. אבל איך? די פשוט: צור אינטראקציות ופשוט זרום משם. צור משפט התחברות ותן לקסם להתרחש. צריך שניים לטנגו.

1.4 האם זה סובב אותי או אותנו?
יש שני סוגים של אנשים. יש את אלו שאומרים "הי חבר'ה, הנה הגעתי". ויש את אלו שאומרים "היי, כל כך נחמד לראות אותך!". מה ההבדל?
הסוג הראשון של האנשים ממקמים את עצמם במרכז הבמה ומאלצים את האנשים האחרים להיות הצופים, וממילא להיות השופטים של המופע שהם מעלים. זוכר את הפחד שלך מלהיות נשפט בידי אחרים? אז אל תשים אותם בכס השופט אלא במרכז הבמה, ותן להם להביע את עצמם בצורה פעילה, במקום שהם רק יצפו בך, יקשיבו לך ויישפטו אותך בצורה פאסיבית.
אנשים זקוקים להכרה בהם, בדיוק כמוך. הראה להם שכשהם איתך זה בדיוק מה שיקרה. לכן, הבע הכרה בהם, תן להם תוקף ואישור, והענק להם מרחב. אנשים אוהבים להיות אהובים, בדיוק כמוך.
דמיין שאתה במסיבה או איזה אירוע, ועם כוס יין ביד אתה נדרש "להתערבב" עם אנשים אחרים. מה תאמר? די פשוט. חייך ושאל שאלה או שניים שמוכיחות שאתה יכול גם להקשיב היטב וגם לנהל את השיחה.
אתה יכול לשאול:
"הי, שמח לפגוש אותך. איך אתה מכיר את המארח?"
"ספר לי על עצמך. תן לי לנחש, אתה עובד עם ילדים…"
"הלכתי לתיכון זה וזה. כל כך שמח שעזבתי. גם אתה?"
"נסעתי לפה ברכב. חייב לשים לב שאני לא שותה יותר מדי. אתה בטח יותר חכם ממני מלקחת את הסיכון הזה"
כל משפט מהנ"ל הוא כמו-מזדמן ורגוע, ונותן לבן השיח שלך הזדמנות להתרועע איתך במידה שבה הוא מעוניין ומרגיש בה בנוח. השאלות אינן ישירות מדי, הן בוודאות מזמינות את השיחה להימשך, אך בו בזמן לא מאלצות אף אחד. אתה ב"מצב הקשבה" ומתייחס לאדם שמולך בצורה כנה וטובה ולא כאילו הוא פלקט. הם ירגישו מוערכים. כולם הרי שונאים להיתפס כ"פוסטרים".

2.4 תן וקח
בכל אחד מהמשפטים שניתנו לעיל, יש איכות מסויימת של תן וקח. לא הכל סובב סביבי, אך עליי לוודא שזה גם לא אומר שהכל סובב סביב האדם האחר ותו לא. אנשים לא יאהבו את זה בסופו של יום. הם יגידו:
"דיברתי ודיברתי, אבל מי זה הבחור הזה בעצם?"
או:
"הרגשתי כמעט כאילו אני אצל פסיכולוג".
אז אם האדם האחר מאוד נסחף עם הנושא של השיחה, זכור להכניס (מדי שלוש דקות) הערה שמסבה את תשומת הלב אליך ומנכיחה אותך בשיחה. בני השיח שלך יכולים כמובן להמשיך לדבר, אבל ודא שאתה לא הופך שוב לילד קטן וחמוד בשבט הסקוואו, ועושה את מה שאולי עשית תמיד – יושב בצד ומקשיב לריגושים ולקינות של בני השבט.
אתה גבר, ודא שאנשים ידעו זאת. לא כל הזמן אבל פעם בכל שלוש דקות. "ביפ" קטן מגבר גדול וחשוב, גבר צנוע, אבל גבר שגם הוא זכאי לתשומת לב. וגבר שגם לו יש סיפור לספר.

3.4 הוסף מיני-סיפור
אנשים אוהבים סיפורים. יותר מכל דבר אחר הם משתוקקים לחתיכה טובה של דמיון. אפילו דעות פוליטיות, ערכים דתיים ועמדות מוסריות מאבדים את מוקד הויכוח כשמישהו מציג מעשייה טובה. אין משהו כמו מסך גדול שיוצא מתוכך ושעליו ניתן להקרין את הרגשות, הפחדים והכמיהות של הרגע. עצב לעצמך סיפור, משהו קטן שרוצה שיהיה לו סוף, והצג אותו לכולם שיישמעו.
לדוגמא, אתה יכול להגיד:
"אני רואה חשבון. זה די קול".
והאחר רק יגיד:
"או, נחמד".
אך בוא נוסיף לזה מיני-סיפור:
"אני רואה חשבון. אני מתעסק לרוב עם לקוחות... רק שבוע שעבר היה לנו לקוח משוגע שאיים לשלוח את שומרי הראש שלו למשרד שלנו! הייתי הרבה יותר מעדיף להתעסק עם החברות השקטות יותר שפונות אלינו."
ואז האדם האחר יגיד:
" גאד! אמיתי? הוא באמת שלח אותם בסוף?"
מכאן והלאה, אתה כבר באמצע שיחה מרתקת.
מיני-סיפור זה לא דבר קשה. הוא לא ארוך יותר משלושה משפטים. אתה יכול לפתח מיני-סיפורים על השבוע האחרון שלך, על השבוע שהולך להיות לך, העיר שהגעת ממנה, תחביבים, מוזיקה אהובה, תשוקות וחלומות, חינוך, דירה, בית ההורים, בעל הבית שלך, חברים משותפים, היסטוריית הדייטים שלך, או חיית המחמד שנפטרה והמבט שהיה לה על הפנים.
הנושאים האלה ידועים ומוכרים לכל אחד. הם עובדים בכל פעם כי העניין הוא לא התוכן אלא ההתקשרות עם אחרים. מיני-סיפור מזין את הדמיון, ממריץ את היצירתיות ומתקף את ה"ייחודיות" של המפגש.
קח מחברת וכתוב מיני-סיפור על כל אחד משלושה-עשר הנושאים שהוזכרו לעיל. זה קשה בהתחלה אך כשתתחיל לראות את התוצאות ולהעריך את האינטראקציות שמגיעות מכך, יהיה לך קל יותר להמציא משהו גם כשאתה נתון ללחץ. עשה זאת כתרגיל והפוך לאדון האינטראקציות הקטנות והפיקנטיות.
תרגל קודם כל בבית ואח"כ תרגיש יותר בנוח גם "מול קהל". דאג שתמיד יהיה לך מיני-סיפור בהישג יד. בבסיס שלנו, אנחנו עדיין ילדים. אנשים אוהבים סיפורים יותר מכל דבר אחר בעולם.

4.4 הוסף פרטים על עצמך
שאלה או תגובה שאין בהן אף נתון פרטי ואישי על עצמך בד"כ מסרסות את השיחה. ברגע שאתה מוסיף פרט ספציפי שכאילו מתחנן שיישאלו עליו, לשיחה מייד יש חיים משלה. דאג שהפרט הזה יהיה אישי או אינטימי. אם אפשר דאג שגם יהיה מצחיק ומרתק.
אתה יכול למשל להגיד:
"עשינו טיול כמה חבר'ה בגולן. היה נחמד"
והאדם האחר רק יגיד:
"כן, לטייל זה כיף".

אבל אתה יכול להוסיף נתונים אישיים יותר:
"עשינו טיול כמה חבר'ה בגולן. היה שם חזיר בר גדול, לא זוכר כמה גדול אבל היה נראה שהוא במצב רוח די רע. יכול להבטיח לך, לא יום המזל שלי. בד"כ אני לא מפחד בקלות".
ואז האדם האחר יגיד:
"אין מצב. אתה רציני?".
כמו שאתה יכול לראות, לפרט קטן נוסף יכולה להיות השפעה גדולה על איך תהיה האינטראקציה בשיחה. העזת לחשוף את פחדיך וזה מה שמקל על אנשים אחרים להסתכל על הפחדים שלהם גם. הפכת לאדם שבטוח ליצור איתו אינטראקציה.

5.4. בחר נושאים קלים
גברים ירגישו מאוד בנוח עם גברים אחרים כשהם ישוחחו על דברים שהגבר הממוצע מדבר עליהם. הם לא צוללים ישר ובקלות לנושאים אישיים. החוזה הלא מוכרז בין גברים הוא: שמור על זה בטוח, פשוט, בלי הרבה מוח וסיבוכים. בחייאת! אנחנו גברים!
כשאתה מנהל אינטראקציה עם גברים תתחיל מהנושאים הקלים. אל תזעיף פנים לעבר הנושאים האלו כמו שפמיניסטים עושים. כבד את הנושאים האלו, והסתכל עליהם כעל בסיס משותף שעליו ניתן לבנות אמון והערכה הדדית. הם סוג של זירה שמבוססת על תחומי עניין משותפים, בד"כ טריוויאליים, אבל מאוד בטוחים ושמעניקים אישור.
הקשר העמוק יותר מגיע רק אחרי זה. קודם תעבור את מבחן הבטיחות הראשוני. לכן כדאי לך לזרום ולהראות שיש לך הנכונות לנהל שיחת גברים שטחית על שטויות שטחיות. הנה הרשימה המועדפת עלי:
"ספורט, עבודה, עסקים, משמרות לילה וסופ"ש, מתי לעשות כושר, אוכל ודיאטות, נשים, מכוניות. הרבה על מכוניות, המכוניות שהיו לך ולמה מכרת אותן, והמכוניות שעדיין ברשימה שלך ולמה הן שם"
פשוט ובטוח. זה כמו אמא חתולה שמגרגרת לגוריה או אמא תרנגולת שממלמלת לאפרוחיה, פשוט משמיעות צלילים מרגיעים. זה לא קשור לתוכן הממשי אלא לקלילות של הצליל, לבטיחות וביטחון של השיחה. "אני לא אדם עויין ואני לא תופס אותך כעויין". חילופי דברים תת-הכרתיים מאוד חשובים.
גם כשאתה עם נשים עליך להשמיע צלילים מרגיעים:
"אירועים אחרונים שהיא הלכה אליהם (זה תמיד עובד); אוכל חדש שהיא ניסתה ושהדהים אותה; הניסיונות שלה להימנע מבעיות של משקל עודף (בעיות של כל המין האנושי); ההחלטה על מכון כושר חדש; נשים חדשות בפוליטיקה; חברים משותפים"
נושאים מאוד בטוחים, ואתה יכול לשמור עליהם כמה שטחיים שרק תרצה. זה הופך אותך לאדם שאחרים מרגישים בנוח בחברתו.

6.4. ניצול טוב של נושא טוב
כשאתה ואחרים מדברים על נושא מעניין וטוב, אתם יכול להיות מוסחים ולהיגרר לעיסוק בדברים צדדיים של הנושא. זה יכול להיות מאוד מפתה. עם זאת, מועיל לזכור את ה"קו הראשי של העלילה" ולחזור אליו כשהסיפור קצת הופך ליבש. כיצד? אתה יכול להגיד:
"הזכרת את התיכון הישן שלך. אני מניח שזה השפיע על הקריירה שלך בהמשך"
"אמרת קודם שעזבת את קבוצת הכדורסל שלך. חשבת פעם לחזור לזה?"
"אז, לא הרגשת חיוני בעבודה הקודמת שלך ובגלל זה עברת. החלטה חכמה, אבל יש חרטות?"
בתחילת השיחה יכול להיות שנתקלת במכרה זהב של נושאים שאפשר לדבר עליהם. אבל לפני שאתה שם לב, דברים צדדיים שנטפלים אליהם מייבשים את השיחה. אז חזור על עקבותיך, שאל שאלות גישוש, גלה חוויות אישיות על בסיס מה שכבר נאמר, והדגש את המכנים המשותפים שלכם - המעורפלים אמנם, אך החשובים.

סיכום
מהות העניין של "להדליק" את עצמך ולהתחבר לאנשים אחרים היא להעז לצאת מהמצב הפאסיבי שבו אתה מצפה לגרוע ביותר, ולעבור למצב של אינטראקציה – תוך שאתה יודע שאנשים אחרים אוהבים ומעריכים זאת כשהם זוכים להכרה ועניין, בדיוק כפי שאתה אוהב ומעריך זאת. אלה יחסים של תן וקח.
ככל שתתמקד יותר ברגשות של האחר, כך תהיה פחות עסוק בספק העצמי ובמודעות העצמית שלך.
בהתחלה קשה לבחור נושאים משותפים, נוחים וקלים, אבל זה הופך להרגל עם מספיק תרגול. זה לא קשור לתוכן הממשי עליו אתה מדבר, אלא לביטחון, אישור ואמון שאתה משדר. בני-שיחך יזכרו את המבט שלך, לא את המכונית שדיברת עליה.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סקירת הפוטנציאל המיני המלא שלך, חלק 1/24: איך המיניות עובדת

סקירת הפוטנציאל המיני המלא שלך, חלק 2/24: פער הרגישות

סקירת הפוטנציאל המיני המלא שלך, חלק 22: כשנזקק הופך לנזעם