סקירת הפוטנציאל המיני המלא שלך, חלק 18: להתגבר על ההתנתקות ההגנתית שלך

סקירת הפוטנציאל המיני שלך, חלק 18: להתגבר על ההתנתקות ההגנתית שלך

בספרה של אליזבת מוברלי, הפסיכולוגית והחוקרת הבריטית, "ההתפתחות המוקדמת של הזהות המגדרית" (The Early Development of Gender Identity) משנת 1983, היא הניחה את היסודות להבנה עמוקה יותר של המשיכה לאותו המין. תרומתה של המושג של התנתקות-הגנתית היא הבסיס לעזרה פסיכותרפית יעילה שמונחת על מודל נסיבתי. בחלק זה נתבונן במנגנונים של ההתנתקות, ונזהה את האתגר של הזיהוי שלה בזמן שאתה משתמש בה.



1. מה היא התנתקות הגנתית?


כפי שהחוקרים הגיעו למסקנה עם השנים, ההתנתקות אצלך ואצל אחרים מתחילה בשלבים די מוקדמים במהלך החיים, בין הגילים שנתיים לארבע. משלל סיבות שהסברנו בחלקים הקודמים, לא הצלחת להזדהות בצורה מספקת עם ההורה מאותו המין.

אביך לא היה מסוג הגברים שרצית להזדהות עימם, אם הוא בכלל היה בסביבה. אולי הוא בעצמו לא רצה להזדהות ולהתחבר איתך, או לא היה מסוגל לתפקוד אבהי נורמלי כי הוא לא ידע כיצד לעשות זאת, או לא למד כיצד, בגלל מה שעבר עליו בנערותו.

יכול להיות שעברו עליו דברים קשים בדיוק בטווח הזמן הקצר הזה שבו היית תינוק ופעוט: בעיות שתייה ואלכוהול או התמכרויות אחרות, בעיות בנישואין, רומן, מאבק באבטלה או לחלופין ההרגשה שהוא היה מוכרח להיות הרבה שעות בעבודה על מנת להתקדם.

הסיכויים הם שהוא פשוט לא הבין כמה חשוב התפקיד הפיזי והרגשי של האבא בעבור הבן. אולי הוא היה פחות רגיש ממך ורק נראה כאילו לא היה אכפת לו מספיק, בלי להביע את האישור וההכרה שהיית זקוק להם.

אמנם ניסית, אבל לא הצלחת שישימו לב אליך או שיבינו אותך – לא אמא שלך ולא אבא שלך. ולכן חבל הטבול הפסיכולוגי שלך לאמך אף פעם לא באמת נחתך כמו שצריך. זה חלק מ’הקונפליקט הקמאי’ (פרויד) והוא מתייחס לשלבים המוקדמים של ההתפתחות.

כשילד חווה תסכול ארוך וקשה מספיק בצורה כזו, הוא בסופו של דבר יוותר וילמד איך להיכבות. תהליך ההזדהות (עם ההורה) הופך למשהו די כאוב – ונסיגה והתנתקות הופכות להיות אסטרטגיית ההתמודדות שלו. אבל כשהוא עושה זאת, הוא בעצם עושה את הטעות הגדולה ביותר בחייו הקצרים עד לרגע זה.

ברמה הפשוטה, הוא בעצם אומר: "לך לעזאזל, אבא. לעזאזל איתך ועם כל מה שאתה מייצג". הבחירה הזו אומרת למעשה שהילד לא יזדהה בצורה מספקת עם גבריות, עם הטרוסקסואליות או עם צרכיו הבסיסיים ביותר. הוא שומר על מרחק והוא תופס את "עמיתיו הגברים" כ"אחרים". בסופו של דבר הוא הופך לגבר בוגר עם "לא" - בוגר, חוסם וחזק יותר כלפי העולם.

בינתיים, האינסטינקטים שלו ממשיכים לקרוא לו ולא נעלמים, הם הכמיהה לזיהוי עצמי גברי. כולנו מכווננים לזיהוי והזדהות עם אותו המין שלנו. מאוחר יותר, כשההורמונים מתחילים, הכמיהה הזו תעבור תהליך של רומנטיזציה, ולעיתים בגיל ההתבגרות, היא תהפוך למינית. הצורך שלא קיבל מענה להתחברות עם בני אותו המין הפך למשיכה ותשוקה מינית. ומרגע זה והלאה נפתח המרדף של הכמיהה המקורית להצליח לאמץ את הגבריות שהיא שואפת אליה.

הכמיהה של הילד לעולם לא תיעלם.

כך, התפתחו להם שני כוחות הופכיים: בצד אחד ישנו ההרגל של התנתקות מהגבריות ומבני הגבריות, ומהצד השני הדחף והרצון לתקן זאת – כלומר, כן להשיג את החיבור הזה לגבריות ובניה אחרי ככלות הכל. בגלל ההורמונים הדחף הזה מפורש בצורה מינית, ודרך הרומנטיזציה והסקסואליזציה של גברים אחרים, הגבר שלנו מנסה לפתור סוף סוף את הקונפליקט הקמאי הזה.

הומוסקסואליות אינה צורה נבדלת של מיניות (מיניות, בכללי, לא באה בכל מיני צורות). היא רק הדרך שבה הגוף האנושי משתמש במיניות הנגישה לו (ושיש בכולנו) כדי לפתור ולספק את הקונפליקט הארוך שלו, וכדי להקל את אותה כמיהה עיקשת ולגיטימית ואותו צורך רגשי להזדהוּת עם אותו המין.


2. טבע הרפטאטיבי (החוזר על עצמו) של התנתקות הגנתית

אצל גברים עם SSA ההתנתקות ההגנתית כלפי בני אותו המין עובדת כל היום וכלפי כמעט כל הגברים. יוצאי הדופן היחידים הם אולי אדם אחד או שניים שהורשו להיכנס לתוך עולמם הפרטי.

הכוח המניע של ההומוסקסואליות הוא לא ההרגשה שאתה נמשך לגברים אחרים מסיבה לא ידועה ובאותה מידה גם לא חשובה, כמו שרוב האנשים (כולל אקטיביסטים להטבים) התרגלו להניח. זה פשוט הצורך העמוק והטורדני שלך בהזדהות עם גברים אחרים שיוצא מדעתו בין התפרצויות של משיכה מינית להתפרצויות של הזדהות כשהן כן מצליחות לקרות. זה אותו התסביך של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, רק בווליום מאוד גבוה ("המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד" – סיפור קצר שנכתב בידי רוברט לואי סטיבנסון ב-1886. הסיפור מתאר אדם שבעקבות שיקוי מיסתורי מפתח אישיות דו קוטבית – האחת שלווה וטובה והשנייה זדונית וקפריזית. בעקבות הסיפור, הפכה הכותרת למין כינוי לא רשמי של הפרעה אישיותית גבולית או תופעות שמזכירות אותה).

במהלך היום, אתה מנותק ללא הרף, אבל כשמגיע הלילה המוח שלך נודד לכיוון ההופכי והגוף שלך מנסה לפצות על האבדן שההתנתקות יצרה בך במהלך היום.

במובן הזה, גברים עם SSA אינם כמו גברים שהצליחו להזדהות בצורה מוצלחת עם הגבריות בגיל מאוד מוקדם. התנתקות הגנתית הופכת להרגל מוטבע, והיא הסיבה הראשית לעובדה שהקשר והחיבור שגבר יכול להשיג עם גברים אחרים באמצעות זוגיות ומין הומוסקסואליים, ידהה לצערו בתוך שעות או ימים.


3. זיהוי התנתקות הגנתית

האם אתה מבין שאתה מתנתק? בדרך כלל לא. למה זה ככה?

ובכן, התחושה היא לא כאילו אתה זה שבאמת עושה משהו. ההתנתקות נתפסת אצלך כאילו האדם האחר הוא הראשון שעשה משהו והפגין התנהגות מסויימת; הוא יצר אצלך רגשות שליליים (ככה אתה חושב) או הראה אדישות מכאיבה כלפיך, ואחריה כמובן התנתקת.

אבל זו לא הדרך שבה התנתקות הגנתית באמת עובדת. היא עובדת בדיוק הפוך. קודם כל אתה מנתק את עצמך, ואז המוח שלך ממציא תחושות ורגשות מזוייפים על האדם שממנו כבר התנתקת. אתה מראה או מקרין את הרגשות השליליים האלה כלפיו, ואז הוא פשוט מגיב לתגובה השלילית שלך או לאדישות המזלזלת שלך.

אתה זה שהתחלת את הכל, ואתה היית האחראי כל הזמן. זה לא קשור לבחור האחר. זו תובנה שיכולה מאוד לכאוב כשמפנימים אותה.

לא הרבה גברים עם SSA מצליחים לתפוס את התובנה הזו, ולכן לא הרבה גברים יצליחו לעשות את השינוי הנצרך – כלומר, להצליח להשתייך לעולם הגברי בצורה שהיא בטוחה בעצמה וחסרת מאמץ, ושנמצאת כבר מחוץ למחסום ההגנתי.

כדי לצאת מחוץ לאזור הנוחות של ההתנתקות ולפתח התקשרות אל גברים אחרים, צריך עבודה והבנה. אתה זה שמבצע את הדחייה, ואתה זה ששומר עליה בועטת.


4. מנגנונים של ההתנתקות ההגנתית שלך

אתה מדבר, אבל תוך כדי אוחז מחבט בייסבול מאחורי הגב שלך.

אתה לא שם לב להתנתקות שלך כי אתה תופס את הרגשות שלך כייצוג אמין של המציאות: האחר נתפס כמרוחק, הוא ה"אחר", הוא מצטייר כמישהו שלא דומה לך; הוא נתפס כעויין אותך וכמישהו שדוחה אותך בידיים; הוא נתפס כמישהו שיודע בוודאות שאתה לא שייך לקבוצה שלו; הוא נתפס כמישהו שיש לו את כל מה שאפשר לחלום עליו, כמישהו שנמצא עם חברים, אנשים שאתה מרגיש שלא תוכל להיות חלק מהם; הוא נתפס כמישהו שונה והוא לחלוטין לא נראה ידידותי או כמושיט אליך יד; הוא נתפס כאילו יש לו דעות שליליות עליך; הוא נראה יותר גברי, יותר חזק, יותר מושך ונראה הרבה יותר בטוח בעצמו. איך הוא עושה את זה? איך יש לו כזה ביטחון עצמי?

אבל אתה לא מבין שהכל בראש שלך. אתה לא מנסה להשקיע כוחות וזמן במשהו שנראה לך שהפך מזמן למטרה אבודה.


5. הדרך שבה אתה מצטייר מבחוץ


אתה מתעלם מהאחר, אתה נותן להזדמנות לחלוף. וזה מה שהאחר רואה ומרגיש. אתה לא עושה כלום, אתה לא נותן לו את ההכרה והאישור שהוא צריך, אתה לא מושיט לו יד ואתה לא פתוח או פגיע ואנושי; אתה לא מתעניין בו ואתה זה שמסתכל הצידה לכיוונים אחרים.

ובעקבות כך, האחר עושה בדיוק את אותו הדבר. אחרי הכל, הוא לא עסוק בלרדוף אחריך, ואין לו סיבה לעשות את זה. הוא לא זה שצמא פה לקשר, לאינטימיות מאותו המין, להיראות ולזכות להכרה. היה לו כבר מכל אלה הרבה במהלך החיים, וזה לא הוא שצועד סביב עצמו עם נזקקות שאינה יודעת שובע לאותו המין.

וכך, אתה נופל שלל להתנתקות ההגנתית. אתה לא מנסה להתקרב ואולי אפילו רק מתרחק עוד יותר. ההתנתקות מונעת ממך להתביית על התשוקות העמוקות שלך לזכות בהכרה ואישור. התנתקות הגנתית היא קללה, אך היא קללה חמקמקה כי היא מוסתרת בשישה גוונים של אפור מטשטש. איזה מהם שלך?

בגוון הקיצוני האחד, אתה יכול למצוא את עצמך אומר תמיד "לא" ונסגר בפניו בכך שאתה פונה לפסיביות מוחלטת, מונע מהבחור האחר את האנרגיות והכוחות שלך ואת יכולת ההתקשרות שלך. ובגוון הקיצוני מהצד השני, אתה יכול להתנכל לגברים אחרים ולרדוף אותם במחשבתך, והם יהיו האויבים המרים שלך, אותם תשמיד בפראיות – האויבים שנדמה שהטרידו אותך למשך זמן כה ארוך. ויש עוד גוונים אפורים באמצע, בין הנסיגה והבריחה לבין השנאה.

# 1 – מצב פאסיביות

אנו רואים חוסר יוזמה מצידך. אתה נע בעדינות עם כל רוח שנושבת. אין לך תושיה או מוטיבציה, אתה כלל לא מביע עניין באחר, וכמו חילזון אתה יכול למצוא את עצמך זוחל בחזרה לקונכייה שאתה נושא איתך על הגב לכל המקרים בהם יהיה לך קצת קשה.

# 2 – מצב התנהגות פאסיבית-אגרסיבית

זו בעצם התנהגות פאסיבית אבל עם טון עויין. אתה משתהה ומתעכב, משחק אותה קשה להשגה, שומר רגשות בפנים, מסוגר ושותק, נותן מבטים כועסים, משנה את ההתנהגות שלך בכוונה ובצורה בולטת, מתנהג בצורה שחוסמת אחרים, זועף או פשוט בונה חומת לבנים בינך לאחר. בשיחה עצמה אתה מעיר הערות כאילו אתה צלף שיורה במישהו – מישהו שהשליליות שיוצאת ממנו היא חדה ומצליפה. קשה לעלות על צלף ולהאשים אותו בגלוי, אבל החיצים שלו עדיין מצליחים לפגוע במטרה.

# 3 – מצב אגרסיביות גלויה

יש כעס מתחת לפני השטח שבקלות עולה החוצה, כדי להוכיח שאף אחד לא יוכל להתעמר בך בקלות. זה מצב אסרטיבי ועירני מאוד: "אתה לא עומד להתעסק איתי". יש משקיפים מהצד שישייכו את הגסות והחדות שלך לתכונות של מנהיג, אבל אחרים יצליחו לזהות את הבריונות שממנה הדברים האלה מגיעים בצורה תכופה מדי.

# 4 – מצב אגרסיביות עויינת

במצב הזה אנו רואים שאין כלל התחשבות ברגשות של הסובבים אותך או היענות כלשהי אליהם. אתה מרגיש שמגיע לך להשליך את מה שיושב עליך על כולם, ובעצם מוצא דרך לבטא את החלום שלך לשלוט או על סיטואציה או על אנשים אחרים סביבך. לא אכפת לך איזו אי-נוחות התגובות שלך מעוררות. הצרכים של האחר ממש לא רלוונטיים.

# 5 – מצב פראנויה מפוחדת

במצב הזה אתה משליך את הרגשות והגישה השליליים שלך על הסובבים, ולכן מאמין שאתה הקורבן. אנשים עויינים ואגרסיביים לוקחים בעלות על העויינות שלהם, אבל פרנואידיים משייכים את העויינות שלהם לאנשים אחרים. ככל שהם יותר עויינים כך הפראנויה שלהם חזקה יותר. ופרנואיד ישקיע הרבה מאמצים כדי להוכיח שהאחרים והחברָה באמת רעים, לא ניתן לתת בהם אמון והם מלאי זדון.

# 6 – מצב פראנויה רודפת ומתנכלת

פראנויה יכולה להתדרדר לרדיפה של אנשים אחרים. פחד מפנה את המקום לוודאות: אין כלל ספק יותר שהאחרים הם האשמים, והגיע הזמן לצעוד קדימה ולנקוט פעולה. כמו דון קישוט, אתה לוקח את הסוס שלך, ומעודד אנשים אחרים לרכוב איתך במטרה למגר את האויב. הפנאטיות הופכת להיות הכוח המניע שלך, והשקר וההונאה הם חלק בלתי נפרד מהמצב המטושטש והשיגעוני והדון-קישוטי שלך.


6. תוצאה השלילית של תסמין הילד הטוב והחמוד

גברים עם SSA הרבה פעמים מצליחים להתחמק מהתוצאות של העויינות שלהם, בגלל ההתנהגות המופתית שלהם כילד
קטן
, טוב וחמוד – התנהגות שהם התרגלו להדגים כל הזמן. אף אחד לא יחשוד שהאדם מעורר-האהדה הזה יכול בכלל להשליך כאלה מטחים של עויינות על אחרים.

אבל האמת היא שהוא מסתובב עם פגיון מתחת לגלימה שלו.

בהיכרות שטחית וחיצונית, הוא בחור נהדר ואלגנטי, אבל במציאות הוא יוצר מרחק מאנשים אחרים באופן פעיל, ומשמר אותה מתוך עויינות – שומר על אחרים רחוקים מהאני הפנימי שלו. הוא מפיק, מביים ומנהל "עצמי שקרי", פאסאדה, מחזה. אבל הלבוש הכאילו מקסים שלו מחפה ומסתיר מניעים עויינים, תוך כדי שהוא מנתק את עצמו באופן קומפולסיבי-כפייתי ובלתי-נשלט מעמיתים בני אותו המין, וממקם את עצמו מחוץ לעולמם.

"אני לא אתה. נכון שאני נחמד, אדיב ומתחשב, אבל אני לא אתה"

תאהב את זה או לא, השורה הזו מכילה בתוכה עויינות מאדם אחד לחברו, מרחיקה אותו ממך.

הנה כי כן, ראינו כיצד ה"גיבור" שלנו מחליף בין שלוש הזהויות שלו: במהלך היום הוא קודם כל ילד טוב ירושלים, הבחור הנחמד מהבית השכן; אבל אחרי זה הוא מתנתק שוב ושוב מהחברה ומהסובב, ויוצר מרחק מאוד גדול תוך כדי שהוא שומר על התיוג והאווירה כאילו הוא עדיין הבחור הנחמד.

אז מגיע הלילה והפרסונה השלישית שלו יוצאת החוצה. הכמיהה הבריאה לתקשורת והתקשרות עם גברים דורשת את מנת הבשר שלה והוא ממשיך לבקש את הגבריות האבודה שלו. אותה גבריות שהוא נכשל בלרכוש באופן מספק ומוצלח, ושהוא מבקש אותה עכשו באמצעות פנטזיה, פורנוגרפיה, ביקור בגיי-בר, בילוי במקומות בילוי פומביים לגייז או סקס הומוסקסואלי. "אני רוצה את זה, רוצה את זה. תן לי את זה, בבקשה תן לי את זה".




7. הקונפליקט הקמאי – חזרה


הכוח המניע העיקרי של התסבוכת שלו הוא ההתנתקות. מעין ויתור או אמירת לא מתמשכת, שפעם שימשו את המטרות של הילד הקטן, אבל מאז גדלו והפכו לדרך חיים. ההתנתקות הפכה לברירת המחדל שאיתה הוא מסנן את התפיסה שלו על העולם ואת ההתנהגויות שלו ושל אחרים – וכולם מוחבאים ונסתרים בשל התדמית וההופעה של ילד טוב ירושלים – כלומר בשל המחזה הכפייתי המתמיד של הבחור הנחמד.

אם אתה לא מצליח בפתרון המסתורין הזה, אתה יכול למצוא את עצמך מבזבז את כל חייך בניסיון להבין את ה-SSA שלך, אבל אף פעם לא תשיג את החיבור לגבריות שאתה כל כך משתוקק אליו.

גבריות נובעת מבפנים, לא מבחוץ. לך, כמו לכל גבר אחר, יש את כולה, והגבריות היא משהו שלך ומותר לך לחוות אותה. הבעיה שלך היא המניע ההתנתקותי המושרש והבלתי-פוסק שלך, שהוא זה שמסכל את המאמצים שלך. לא משהו אחר

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סקירת הפוטנציאל המיני המלא שלך, חלק 1/24: איך המיניות עובדת

סקירת הפוטנציאל המיני המלא שלך, חלק 9/24: הריגת נפש

סקירת הפוטנציאל המיני המלא שלך, חלק 21: להיות נזקק